תפילת האזכרה שנערכה בבית הכנסת "ישרון" בירושלים במלאת
שלושים למותו של חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, הציבה את זכרו בשורה
אחת עם מנהיגי העולם שבעבורם נערכו באותו המקום טקסים דומים בשנות ה־40 וה־50.
חוברת האזכרה המקורית, שהודפסה במיוחד לאירוע, שמורה באוספי הארכיון הציוני המרכזי
ומהווה עדות ייחודית לדרך שבה עוצב זכרו של ויצמן.
מאת: ד"ר ראובן גפני, ראש המחלקה ללימודי א"י במכללת כנרת
חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, נושא דברים בבית הכנסת ישרון,
דצמבר 1936. צלם: צבי אורון (אורושקס) (NZO\639374)
ביום שלישי, אור לכ"ב בכסלו תשי"ג (9/12/52), בשעה 19:00,
התכנסו בבית הכנסת ישרון בירושלים ראש הממשלה ושריה, שופטי בית המשפט העליון, ראש
העיר ירושלים, הרבנים הראשיים ומוזמנים רבים נוספים. היה זה יום השלושים לפטירתו
של הנשיא הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן, ולרגל המאורע הפיקה הרבנות הראשית
חוברת מיוחדת של תוכניית האזכרה, השמורה עד היום באוספי הארכיון הציוני המרכזי.
תוכניית האזכרה לציון יום השלושים לפטירתו של חיים ויצמן, בית הכנסת
ישרון (DD1\3294)
כותרתה של החוברת הדקה: "עצרת אזכרה מטעם הרבנות הראשית לישראל,
לנשיא ישראל הראשון הפרופיסור (!) חיים ב"ר עוזר ויצמן זכרונו לברכה".
בפתחה נקבע פרק תהילים שנהוג לקראו באזכרות ("מכתם לדוד"), ולאחר מכן
מספר פסוקים מתוך ספר ישעיהו, המתייחסים לדמותו של המלך הנכסף והפותחים במילים:
"הן לצדק ימלך מלך, ולשרים למשפט ישרו" (ישעיהו, ל"ב, א). בחתימת
הטקסט נקבעה התפילה לשלום המדינה, שנישאה בפי החזן המקומי ישראל מייזלס.
כתבה על האזכרה לוויצמן, עיתון "חרות", 10.12.1952
בין קטעי התפילה שולבו, כפי שדווח גם בעיתונות יום
המחרת, דברי הספד וזיכרון מפיהם של שני הרבנים הראשיים לארץ ישראל: הרב האשכנזי
יצחק הרצוג, והרב הספרדי בן ציון מאיר חי עוזיאל. תפילת האזכרה המיוחדת שחיבר עוזיאל
הודפסה אף היא בחוברת וחולקה למשתתפים. את דבריו – שהיו דוגמה לעשרות רבות של
תפילות שחיבר והפיץ לאורך השנים – הקדיש הרב עוזיאל בין השאר לפועלו הציוני ארוך
השנים של ויצמן ("זכור נא ה' את מסירותו בלב ונפש בכל כוחותיו והגיוני לבו
לפדות עמך ישראל מחרפת גלותו ולשיבתו אל ארץ קדשך"), לאשתו ולילדיו של הנשיא
המנוח ("אב הנחמות, נחם את רעייתו וחברתו בחיים, בנו ובנותיו אחיו ואחיותיו
המתאבלים באבל זה בהילקח מעל ראשם עטרת תפארתם"), לשרי הממשלה האבלים אף הם
("חבריו בעבודה שרי ממשלת ישראל... אשר התיתמו מנזר תפארת זה") ולבסוף
גם לפרידה מדמותו של הנשיא עצמו, שעמו היו לו קשרים אישיים ארוכי שנים: "ולך
נשיאנו המכובד והגדול איש מדע התבונה, אשר קדשת שם ישראל בעמים... שמך הטוב והאהוב
לא יסוף מקרבנו לנצח, והיה לתהילה ולתפארת לדורות עולם".
"איש מדע התבונה, אשר קדשת שם ישראל בעמים" תפילת האזכרה
המיוחדת שחיבר הרב עוזיאל, הרב האשכנזי הראשי, לזכר ויצמן (DD1\3294)
הייתה זו, מטבע הדברים, תפילת האזכרה הממלכתית הראשונה לאחד מראשי
המדינה הצעירה שנפטרו לבית עולמם. עם זאת, במובנים רבים היא היוותה המשך לנוהג ייחודי
(ואולי מעט מפתיע) שהחל מתרחש באותו בית כנסת עצמו בעשר השנים שקדמו לכך. במסגרת
זו נערכו ב"ישרון" תפלות אזכרה יישוביות־לאומיות לכמה וכמה מנהיגים
עולמיים לא יהודים, שהעם היהודי (או לפחות נציגיו) חשו שהם חייבים להם הכרת טובה
מיוחדת. החוברות שהופקו בהזדמנויות אלו שמורות אף הן, לפחות בחלקן, באוספי הארכיון
הציוני המרכזי.
הרב הספרדי הראשי בן ציון חי מאיר עוזיאל, בטקס הנחת אבן הפינה לבית
הכנסת ישרון, מאי 1934. צלם: צבי אורון (אורושקס) (PHO\1356374)
בית הכנסת ישרון, תחילת שנות ה־50 (משוער), צלמת: הייזל גרינוולד (NHG\564299)
כך למשל, בכ"ה באייר תש"ז (15 במאי 1947) נערכה בישרון
תפילת אזכרה מיוחדת "לנשמת כריסטיאן העשירי מלך דניה", שפעל להצלת יהודי
דנמרק בתקופת השואה. פועלו הובלט בתפילה שחיבר גם אז הרב עוזיאל: "וזכר נא ה'
אלקי ישראל את אשר עשה בחרף נפש, להציל ממות וכליה את פליטי עמך ישראל אשר נמלטו
אל ארצו ומדינתו מצפרניהם הטורפות של אויביהם האכזריים". שנים אחדות קודם לכן
נערכה בישרון אזכרה לציון פטירתו של הנשיא האמריקני המנוח, פרנקלין דלאנו רוזוולט,
שהונצח כמי שלחם בנאצים וכך סייע (בעקיפין ובמישרין) להצלת יהודי אירופה. אזכרה
נוספת הוקדשה לדמותו של הקצין הבריטי צ'רלס אורד וינגייט, שאמנם נפל כחמש שנים
לאחר עזבו את ארץ ישראל, ואולם נודע עדיין כאחד מידידיו האמיצים ביותר של היישוב
היהודי החותר לעצמאות. אזכרות אלו, כאמור, לוו תמיד בטקסטים בעברית ובאנגלית שחיבר
לכבודן הרב עוזיאל, ואשר במסגרתם הקפיד להתייחס גם לנשותיהם של הנפטרים, ולחלקם
בהגשמת הנבואות התנ"כיות על גאולתו של עם ישראל ושיבתו לארצו.
בכ"ט בשבט תשכ"ה (1 בפברואר 1965) נערכה האחרונה שבסדרת
אזכרות זו עם פטירתו של ראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, וינסטון
צ'רצ'יל. במעמד זה, יש לציין, הובעה לראשונה תרעומת על קיום אזכרה לדמות שאיננה
יהודית בבית כנסת אורתודוכסי, ואולם הדבר לא מנע את קיום האזכרה.
התוכנייה לתפילת אזכרה לאומיות לכבוד מלך דניה (DD1\3301)
התוכנייה ובתוכה סדר הדוברים בתפילת אזכרה לאומית
לכבוד אורד וינגייט (DD1\3301)
קפטן אורד וינגייט, 1938. אוסף קרן היסוד (NKH\453953)
הנה כי כן, האזכרה שנערכה ביום השלושים לפטירתו של חיים ויצמן הייתה
אמנם הראשונה מסוגה במדינה הצעירה והראשונה שהוקדשה לדמות ישראלית ממלכתית ועצמאית,
אך הציבה אותו לצד אחדים מגדולי מנהיגי ולוחמי העולם החופשי, שתרמו כל אחד את חלקו
בתקומת העם היהודי ובעצמאותו על אדמתו.
חיים ויצמן, 1945, אוסף שירות התצלומים PHPS\1338448))
~ פורסם ב- 26.10.2025 ~